איך אנחנו מגיעים לסאונד של מטאליקה בהופעות שלנו
אחד הדברים שהכי חשובים לנו בתור להקת מחווה למטאליקה הוא לא רק לנגן את השירים נכון, אלא לגרום להם גם להרגיש ולהישמע כמו מטאליקה.
ומי שמכיר את מטאליקה יודע שהסאונד הוא חלק עצום מהעניין.
מהריפים הכבדים והמדויקים של ג'יימס הטפילד, דרך הסולואים וה-Wah המזוהים עם קירק האמט ועד לסאונד הבס האגרסיבי של קליף ברטון – לכל אחד מהם יש אופי מאוד ברור.
ב־Whiplash אנחנו מנסים להתקרב לסאונד הזה בשתי דרכים: מצד אחד באמצעות מדמי מגברים מודרניים, ומצד שני באמצעות גיטרות, פיקאפים וציוד שמבוססים על הכלים האמיתיים שבהם חברי מטאליקה השתמשו לאורך השנים.
הסאונד של ג'יימס – Mesa/Boogie, Diezel וה-HX Stomp
הבסיס לסאונד הגיטרות שלנו מגיע מ־Line 6 HX Stomp.
במקום להביא לבמה מערך גדול של מגברים וקבינות, אנחנו משתמשים במדמי מגברים שמאפשרים לנו לבנות באופן דיגיטלי את שרשרת הסאונד שאנחנו מחפשים.
בסאונד הדיסטורשן של ג'יימס אנחנו מתבססים בעיקר על הדמיות של מגברי Mesa/Boogie ו־Diezel – שני שמות שמזוהים מאוד עם הסאונד הכבד של מטאליקה בתקופות שונות ועם מערכי הגיטרה שלהם בהופעות.
ה־Mesa/Boogie הוא חלק משמעותי מה-DNA של סאונד הגיטרות של מטאליקה, במיוחד מהתקופה הקלאסית שלהם והלאה. הסאונד ההדוק, האגרסיבי והמדויק שלו מתאים במיוחד לריפים מהירים ול-Palm Muting שכל כך מזוהים עם הנגינה של ג'יימס.
לצד זה אנחנו משלבים אופי של מגברי Diezel, שמביאים סאונד מודרני, גדול וכבד יותר – ומתאימים לגישה שלנו, שמכוונת בעיקר לאופן שבו מטאליקה נשמעת בלייב כיום.
אנחנו לא מנסים להחליף מערך מגברים שלם בכל פעם שעוברים משיר מאלבום אחד לאחר. במקום זאת בנינו סאונד מרכזי שמושפע מהציוד המזוהה עם ג'יימס ומחבר שירים מכל התקופות לסאונד לייב אחיד.
ומה קורה כשעוברים לקלין?
כמובן שלא כל שיר של מטאליקה מתחיל עם קיר של דיסטורשן.
הקטעים הנקיים הם חלק עצום מהזהות של שירים רבים של הלהקה, ולכן גם שם רצינו להתקרב לאופי הנכון.
עבור סאונד הקלין של ג'יימס אנחנו משתמשים בהדמיה המבוססת על Roland Jazz Chorus – מגבר שמפורסם בסאונד הנקי, הצלול והרחב שלו ומזוהה עם סאונדים נקיים מהעולם של מטאליקה.
זה נותן לנו את הניגוד שאנחנו מחפשים: לעבור מסאונד קלין פתוח ומבריק לריפים כבדים ואגרסיביים, בלי לאבד את האופי של השיר.
אבל מדמה מגברים הוא רק ההתחלה – הגיטרה משתנה לפי השיר
בעוד שסאונד המגברים שלנו נשאר יחסית אחיד לאורך ההופעה, דווקא בגיטרות אנחנו אוהבים ללכת הרבה יותר רחוק.
אנחנו מחליפים ומתאימים גיטרות לפי השיר שאנחנו מנגנים, ומשתמשים באוסף של גיטרות Signature ודגמים שמזוהים מאוד עם ג'יימס הטפילד וקירק האמט.
זה לא רק עניין של מראה.
הגיטרה, הפיקאפים, המבנה שלה ואפילו התחושה שבה היא מגיבה לנגינה משפיעים על התוצאה. לכן החלפת הגיטרות מאפשרת לנו גם להתקרב יותר לאופי של השיר וגם לתת לקהל שמכיר את מטאליקה עוד שכבה בחוויה.
הגיטרות של קירק – מה-Ouija ועד Greeny
לגיטריסט הליד שלנו יש כמה גיטרות שמיד ייראו מוכרות לכל מעריץ רציני של מטאליקה.
אחת הבולטות היא ESP Ouija – אחת הגיטרות שהכי מזוהות עם קירק האמט ועם המראה שלו על הבמה.
בנוסף אנחנו משתמשים ב־ESP Signature בסגנון הווינטג' של קירק, שמתחברת לצד הקלאסי יותר של הציוד שלו.
יש לנו גם Gibson Flying V שחורה, בסגנון הגיטרה המזוהה עם קירק מתקופת מטאליקה המוקדמת. כשמנגנים שירים מהשנים הראשונות של הלהקה, עצם המעבר ל-Flying V כבר מכניס משהו מהאווירה של התקופה.
וכמובן, יש את אחת הגיטרות המפורסמות ביותר בעולם כיום – Gibson Les Paul Greeny, מהסוג המזוהה כיום עם קירק.
אנחנו מתאימים את הבחירה בין הגיטרות לשירים השונים, כך שגם מבחינה ויזואלית וגם מבחינת אופי הנגינה, הכלי על הבמה מתאים ככל האפשר לעולם של השיר שאנחנו מנגנים.
הגיטרות של ג'יימס – Flying V, Snakebyte, Truckster ועוד
גם בצד של ג'יימס אנחנו מחליפים בין מספר גיטרות לאורך ההופעה.
יש לנו Flying V לבנה בסגנון הגיטרה האייקונית של ג'יימס, שמחזירה מיד לתקופה המוקדמת של מטאליקה ולמראה הקלאסי שלו מהשנים הראשונות.
לצד זה יש לנו ESP/LTD Snakebyte שחורה – אחת הצורות שהכי מזוהות עם ג'יימס בעידן המודרני של מטאליקה.
אנחנו משתמשים גם בשתי Truckster – אחת שחורה ואחת אפורה – דגם Signature נוסף שמזוהה מאוד עם ג'יימס ועם ההופעות שלו.
ויש גם Edwards Explorer שנבחרה בגלל המראה שמזכיר את אחת הגיטרות האייקוניות ביותר של ג'יימס – ה־Ken Lawrence Explorer.
השילוב הזה מאפשר לנו לעבור לאורך ההופעה בין תקופות שונות גם מבחינה ויזואלית.
בשיר אחד אפשר לראות Flying V שמחזירה לתחילת הדרך של מטאליקה, ובהמשך לעבור ל-Snakebyte או ל-Truckster שמזוהות הרבה יותר עם ג'יימס של התקופות המאוחרות.
אותם סוגי פיקאפים – עוד חלק בדרך לסאונד
הדמיון לא מסתיים בצורה של הגיטרה.
בגיטרות המרכזיות שלנו אנחנו משתמשים גם בפיקאפים מהסוגים המזוהים עם ג'יימס וקירק.
לפיקאפים יש תפקיד משמעותי בסאונד עוד לפני שהאות בכלל מגיע ל־HX Stomp. הם משפיעים על העוצמה, ההתקפה, הבהירות והדרך שבה המגבר או מדמה המגבר מגיבים לנגינה.
כשמחברים גיטרה בסגנון הכלים של ג'יימס וקירק, פיקאפים מתאימים והדמיות של מגברי Mesa/Boogie ו-Diezel – כל השרשרת מתחילה לעבוד יחד לכיוון הסאונד שאנחנו מחפשים.
ומה עם הבס? שם אנחנו חוזרים לקליף
בצד של הבס אנחנו לוקחים השראה חזקה דווקא מהתקופה המוקדמת של מטאליקה ומהסאונד הייחודי של קליף ברטון.
קליף היה בסיסט יוצא דופן גם בדרך שבה ניגן וגם בדרך שבה התייחס לסאונד של הבס.
במקום שהבס רק ימלא את התדרים הנמוכים מתחת לגיטרות, הוא הפך אותו לעיתים לכלי אגרסיבי ובולט שנכנס ממש לחזית של המוזיקה.
הבסיסט שלנו משתמש בבסים המזכירים את הכלים המזוהים עם קליף, ובשביל לקבל את האופי המלוכלך והאגרסיבי יותר אנחנו משתמשים גם ב־Fuzz בסגנון הסאונד של קליף ברטון.
זה משמעותי במיוחד בקטעים שבהם הבס מקבל יותר מקום וצריך לצאת קדימה מתוך הקיר של שתי הגיטרות.
כך נוצר אצלנו שילוב מעניין: סאונד הגיטרות מבוסס במידה רבה על הסאונד המודרני של מטאליקה בהופעות כיום, בעוד שבבס אנחנו מכניסים גם אלמנטים ברורים מהאופי של תקופת קליף.
למה לא פשוט להעתיק את הסאונד של כל אלבום?
כי בסופו של דבר אנחנו בונים הופעה חיה, לא משחזרים אלבום באולפן.
אם הולכים להופעה של מטאליקה היום ושומעים שיר משנות ה־80 ואחריו שיר חדש, הסאונד לא מתחלף פתאום לחלוטין כדי להתאים להפקה המקורית של כל אלבום.
הלהקה מנגנת את הקטלוג שלה דרך הסאונד הנוכחי שלה.
זו בדיוק הפילוסופיה שלנו.
אנחנו לוקחים שירים מכל התקופות של מטאליקה ומעבירים אותם דרך סאונד לייב אחיד שמושפע מאוד מהסאונד הנוכחי של הלהקה.
אבל בגיטרות עצמן אנחנו כן אוהבים להתאים את הכלי לשיר ולתקופה.
כך אנחנו מקבלים שילוב בין שני העולמות: סאונד מודרני ואחיד מצד אחד, והגיטרות האייקוניות של התקופות השונות מצד שני.
ובסוף – הציוד הוא רק חצי מהסיפור
אפשר לקנות גיטרת Signature, להשתמש באותם סוגי פיקאפים, לדמות Mesa/Boogie ו-Diezel ולהוסיף את כל האפקטים הנכונים – ועדיין לא להישמע כמו מטאליקה.
כי חלק עצום מהסאונד נמצא בידיים.
הפריטה, ה-Palm Muting, הדיוק בריפים, הדינמיקה והטיימינג הם חלק בלתי נפרד מהסאונד.
הריפים של ג'יימס נשמעים כמו שהם נשמעים לא רק בגלל הציוד, אלא בגלל הדרך שבה הוא מנגן אותם. אותו הדבר נכון לסגנון הליד של קירק ולגישה הייחודית שהייתה לקליף ברטון לבס.
לכן מבחינתנו, כל הציוד הזה הוא כלי שעוזר לנו להגיע למטרה – אבל העבודה האמיתית נעשית בחזרות ועל הבמה.
המטרה: להביא את התחושה של מטאליקה לבמה
בתור להקת מחווה למטאליקה בישראל, אנחנו יודעים שחלק גדול מהקהל שלנו מכיר לא רק את השירים, אלא גם את הפרטים הקטנים.
יש אנשים בקהל שיזהו מיד Ouija.
אחרים יראו Flying V לבנה ויחשבו על ג'יימס של תחילת שנות ה־80.
מעריצים אחרים יזהו Snakebyte, Truckster או Greeny עוד לפני שהתחלנו לנגן.
מבחינתנו, כל הפרטים האלה הם חלק מהחוויה.
ה־HX Stomp עם הדמיות ה־Mesa/Boogie, ה־Diezel וה־Jazz Chorus, הגיטרות המזוהות עם ג'יימס הטפילד וקירק האמט, הפיקאפים המתאימים וההשפעה של קליף ברטון על סאונד הבס – כולם מתחברים יחד למטרה אחת:
לעלות לבמה, לתת את הריף הראשון, ולגרום לקהל להרגיש שהוא הגיע לערב של מטאליקה.
Whiplash – מחווה למטאליקה מביאה לבמה שירים מכל התקופות של מטאליקה, עם דגש על סאונד עוצמתי ומדויק, הגיטרות האייקוניות, ביצוע חי והאנרגיה שהפכה את מטאליקה לאחת מלהקות המטאל הגדולות בעולם.
תגובות